ארץ החיים
ארץ החיים מגולמת באם הגדולה שילדה את הכל ואשר אליה הכל יחזור, אם כל חי.
מחברת שמיים וארץ, נעה בין העולמות, שליחה של העולמות לשמור על הילדים חיים, אמא של האמהות.
המעבר לארץ החיים מהותו הפיוס, הריפוי והסליחה. חיים מהותם רחמים, בלעדיהם החיים נכחדים.

ארץ החיים היא נקודת הסיום של המסע, היא כוללת את כולו.
היא כוללת את כל היסודות של הדרך, של הזמנים והתחנות, יש בה את המוות והלידה, הייסורים והנחמה הקינה ושירי השמחה, שירי ערש ושירי תהילה, שירי חיים וגעגועים.

החיים הם הכאוס והיצירה, הסדר וההפרדה, הלידה האין סופית והבריאה, ההתפוררות והצמיחה, השבר והתיקון האיסוף והריפוי, המעגלים שנפרדו הושלמו.

ארץ החיים היא המקור והבראשית, זמן ההתחלות, מקום שהכל מתחיל, זמן בראשית של החיים, של השמחה, הצבעים עזים והשירה נולדת ממיתרי הלב, ממקור שורש הנשמה. החיים בראשוניות הם חוויה ששייכת לעולם ונשכחה. חוויה שמאפשרת קיום חדש וכוללת את כל הזמנים.

החיים נעים בתנודות קדימה ואחורה, צמיחה ונסיגה, גאות ושפל. הקיום בתוך הזמן הוא עולם של פעולה החיים הם נס העשייה המוות הוא קטיעה. החיים הם הרצף והמסע.החיים הם מהות עומק התחושה.
ככל שמתקרבים למקור של קיום שורש הנשמה, הנגיעה מביאה את התכלית של המימוש במידת דחיסות החומר והאינטנסיביות שבו החיים מהותם בבראשית, קיומם בחוויה הראשונית.

החיים הם המקום בו ההאנגר מגשים את עמו ומתממש. העץ הוא סימן החיים, הוא מגלם את ההמשכיות של העולמות. העץ הוא זיכרון חי. כשנזכור מי אנחנו נזכור אותם, נחייה אותם אחוזים בצרור החיים, מרחיבים את גבולות הקיום, הם בתוכנו והם אנחנו.

מרחב החיים הוא המקום של העץ שמגלם את החיים שהיו בצעקה של הלידה. הטריטוריה של העץ היא תנועה של חיים שבה מקוננת ציפורים, הקינה הופכת לשירה, טריטוריה שנצבעת בצבע ובשמחה.
מהות החיים הם תנועה וצמיחה. החיים מגולמים ביער הציפורים של השמחה וההרמוניה עם הטבע
הזיכרון מאפשר חיים. החיים הם אחדות והרמוניה עם הטבע. קולות החיים הם קולות הרוח והציפורים, העלים הירוקים וחום השמש.

יש מחזורי חיים. ציפורי השעווה, נשמות ערומות, פצועות, מדממות בשלג, נהיות ציפורים צבע, ציפורים שמבשרות חיים.האדמה שקברה הופכת להיות אם כל חי שיולדת ציפורים.
ההאנגר שהוקם למשמורת חיים, מממש את החיים.